Claude Code בפרקטיקה, חלק 5: איזה מודל, איזה מצב, כמה זה עולה

כמה זה אמור לעלות לי ביום?

$13. זה הממוצע ליום עבודה פעיל לפי דף העלויות של אנטרופיק, על פריסות enterprise. בחודש זה יוצא $150–250 למפתח, ו-90% מהמשתמשים נשארים מתחת ל-$30 ליום. אם אתם הרבה מעל, זה כמעט תמיד אחד מאלה: אופוס על כל משימה, שיחה אחת שנמשכת מהבוקר, או כמה סשנים במקביל.

בקצה השני, Kore.ai מספרים על חברה שקיבלה חשבון של $500 מיליון על חודש אחד, מאי 2026, אחרי שפתחה מודל מוביל לכל העובדים בלי תקרה. אתם לא תגיעו לשם. אבל הסיבה זהה: מודל אחד לכל דבר. בקיצור, תמדדו לפני שאתם מחליטים מה יקר.

איזה מודל להשאיר כברירת מחדל, ומתי לרדת ל-Haiku?

המחירים, למיליון טוקנים: Haiku 4.5 עולה $1 לקלט ו-$5 לפלט, סונט 5.5 עולה $2/$10, אופוס 5.5 עולה $4/$20 ו-Fable 5.1 עולה $10/$50. אנטרופיק ממליצים להתחיל מאופוס. אני מתחיל מסונט: חצי מחיר, מהיר יותר, ואותו 1M context. אופוס נכנס כשהמשימה חוצה הרבה קבצים, או כשסונט נתקע פעמיים על אותו דבר. Haiku לעבודה מכנית: commit message, שינוי שם, סיכום לוג, subagent שסורק תיקייה. רק תזכרו שיש לו 200K context ו-cutoff של פברואר 2025. את Fable שומרים למקרה שאופוס ב-effort גבוה עדיין נופל.

פיליפ דובאך בנה router שבוחר מודל לכל משימה ב-pi. מתוך 151 ההחלטות הראשונות שנרשמו, 90 חזרו unclear, ורובן היו סתם “continue”. מה שהוא כתב אחרי שבוע בפרודקשן:

A confident “clarify” on the brief stops the router from switching, because a different model does not make an ill-defined task well-defined.

— Philipp Dubach, Choosing a Model on the Pareto Frontier with Jev

איך מחליפים מודל באמצע, ואיך קובעים ברירת מחדל?

בתוך הסשן, /model פותח תפריט. מהשורה: claude --model sonnet, או ID מלא כמו claude-opus-5-5 אם אתם רוצים גרסה קבועה ולא alias שזז עם כל שחרור. ברירת מחדל קבועה נכנסת ל-model ב-~/.claude/settings.json (רק לכם) או ב-.claude/settings.json (לכל הצוות, דרך git):

{
  "model": "sonnet",
  "permissions": {
    "defaultMode": "acceptEdits"
  }
}

ועוד שלושה שכדאי להכיר. opusplan מריץ אופוס ב-plan mode וסונט בביצוע. --advisor opus נותן לסונט להתייעץ עם אופוס בצד השרת, בלי להחליף את המודל הראשי. ול-subagent שרק סורק קבצים שמים model: haiku ב-frontmatter.

מה זה effort ו-fast mode, ומתי לגעת בהם?

בגדול, effort זה כמה טוקנים המודל מקבל לחשוב לפני שהוא עונה. ברירות המחדל לפי אנטרופיק: אופוס 5.5 על medium, סונט 5.5 ו-Fable על high, ול-Haiku 4.5 אין effort בכלל. מזיזים אותו בתפריט של /model. מעלים effort כשהתשובה מהירה ולא נכונה, לא כשהיא איטית. ולפני שקופצים מדרגת מודל, תנסו מדרגת effort אחת למעלה. לפעמים זה מספיק.

fast mode (/fast) זה אותו מודל, פלט מהיר יותר, מחיר גבוה יותר לטוקן. שווה כשאתם בוהים במסך ומחכים לתשובה. חבל עליו בריצה ארוכה ברקע שאף אחד לא מסתכל עליה.

ארבעה מצבי הרשאות. באיזה לעבוד?

• default: שואל לפני כל עריכה וכל פקודה.
• acceptEdits: עורך קבצים בלי לשאול, על פקודות עדיין שואל.
• plan: קורא, מתכנן, לא נוגע בכלום.
• bypassPermissions: לא שואל כלום.

Shift+Tab מסובב ביניהם. bypass נכנס לסבב רק אם הפעלתם עם --allow-dangerously-skip-permissions, וזה בכוונה. אצלי: plan למשימה שאני לא סגור עליה, acceptEdits אחרי שאישרתי תוכנית ואני על ענף נקי, ו-bypass רק בתוך container בלי credentials. ה-agent של Replit שמחק DB של production ביולי 2025 זה בדיוק התרחיש שהדגל הארוך הזה מנסה למנוע. מצב פתיחה קבוע: --permission-mode בשורה, או defaultMode ב-settings כמו בקובץ למעלה.

יש בצוות גם Cursor ו-Codex. CLAUDE.md, AGENTS.md או .cursorrules?

AGENTS.md הוא הפורמט הפתוח, ולפי האתר שלו הוא כבר נמצא ביותר מ-60 אלף פרויקטי open-source. Codex ו-Cursor קוראים אותו. קלוד קוד מחפש CLAUDE.md. .cursorrules זה הפורמט הישן של Cursor, היום הם ב-.cursor/rules. אז כותבים פעם אחת ב-AGENTS.md, ו-CLAUDE.md נהיה שורת @AGENTS.md ועוד מה שספציפי לקלוד. ככה לא נגמרים עם שלושה קבצים שלאט לאט כבר לא מסכימים ביניהם. מה נכנס לקובץ עצמו כבר כיסינו בחלק 1, פה זה רק איפה לשים אותו.

הסשן מתברבר. /compact או /clear?

/compact מסכם את השיחה ומשאיר רק את הסיכום ב-context. אפשר לכוון אותו: /compact תשמור את ההחלטות על ה-schema. /clear זורק הכל ומתחיל סשן חדש, ומגרסה 2.1.211 הוא גם מאפס את מונה העלות ב-/usage. כלל אצבע: אותה משימה ו-context כבד, /compact. משימה חדשה, /clear. ומהטרמינל: claude -c (--continue) חוזר לשיחה האחרונה בתיקייה, ו-claude -r (--resume) נותן לבחור מרשימה.

הדעה שלי: אני כמעט לא משתמש ב-/compact. הסיכום האוטומטי מאבד בדיוק את הפרט שתצטרכו עוד עשר דקות. שלוש שורות handoff מחלק 3 ואז /clear יוצאות זולות ומדויקות יותר.

במנוי, /usage מראה $40. אני משלם את זה?

לא. מי שמחפש את /cost מגרסאות ישנות, המספרים יושבים היום בבלוק Session של /usage, והם מחושבים מקומית: טוקנים כפול מחיר מחירון. ב-Pro, Max או Team אתם משלמים סכום קבוע, ומה שמגביל אתכם זו מכסת השימוש באותו מסך, לא הדולרים. ב-API זה כן הכסף שלכם, בקירוב. ההערכה לא יודעת על הנחה חוזית אלא אם האדמין הגדיר modelPricing ב-managed settings, ועד 2.1.239 היא גם לא כללה את תוספת ה-1.1 של data residency. החשבון האמיתי נמצא בדף Usage ב-Console.

טוב, מה משנים ביום שני?

1. "model": "sonnet" ב-settings.json, ואופוס דרך /model כשסונט נתקע.
2. כל subagent שסורק או מסכם מקבל model: haiku.
3. plan לפני משימה עמומה, acceptEdits לביצוע, bypass רק ב-container.
4. AGENTS.md אחד, ו-CLAUDE.md שמייבא אותו.
5. /clear בין משימות, לא בין ימים.
6. שבוע של /usage בסוף כל יום, ובסקריפטים --output-format json עם total_cost_usd ללוג. מעל $30 ליום ב-API? קודם כל תבדקו כמה מזה אופוס.

ומשימה שחוזרת כל יום ויש לה כלל ברור לא צריכה אף מודל. היא צריכה סקריפט.